כדי לשדרג את מראה ואיכות הרצפה מומלץ מאוד לבצע ליטוש אבן לאחר הריצוף. חשוב מאוד לבצע ליטוש אבן רק לאחר שהתשתית יבשה, מלטש שיש מקצועי מצויד עם מכשיר שבעזרתו ניתן לבדוק האם התשתית יבשה. תהליך הליטוש: בשלב הראשון מבצע המלטש פתיחת פוגות (אותם מרווחים שהרצף השאיר בתהליך הריצוף) ע"י דיסק יהלום בעובי של מ-1 מ"מ עד-2 מ"מ.
פתיחה זאת היא ברוחב אחיד בכל הרצפה. (השלב היחיד הגורם לאבק ולכלוך) את הרווחים שנוצרו ממלא המלטש בדבק שיש תוך הוספת פיגמנט המתאים לגוון השיש. להבדיל מרובה בה משתמשים בריצוף קרמיקה/גרניט פורצלן, דבק השיש אינו סופג ואינו משנה את הגוון כתוצאה מכך. הפעולה הבאה היא הליטוש עצמו.
היות ואריחי השיש/אבן מרוצפים צמוד קיימים הבדלי גובה בין אריח לאריח בגמר עבודת הריצוף. הליטוש גורם ליישור הריצפה ובנוסף בכל שלב של תהליך הליטוש ניתן לקבוע את מראה ורמת הגימור: מט, חצי מבריק (מט משי) מבריק וכו' וזאת ע"י שימוש באבן הליטוש המתאימה.
השלב הבא הוא מריחת סילר אותו יש לבצע לאחר שהרצפה התיבשה מהשימוש במים בתהליך הליטוש. הסילר מקטין משמעותית את אחוזי הספיגה (הנמוכים ממילא) של האבן.קיימים שני סוגים של סילר, סילר על בסיס מימי אשר אינו משנה גווני אבן וסילר על בסיס שומני בו משתמשים בדרך כלל כאשר האריחים הם בעיבודים כמו, מכובס, עתיק מסותת וכו'.
עיבודים אלה "מטשטשים" את גוון האבן וסילר זה מחזיר את הגוון המקורי. שני סוגי הסילר נותנים את אותה התוצאה מבחינת הקטנת אחוזי הספיגה. מומלץ לחדש את הסילר (תלוי בסוג האבן/שיש) אחת לשנתיים.
כאשר הליטוש הוא ברמת ברק מירבית, מתבצעת בסוף התהליך הברקה קריסטלית, הברקה היא מריחת פוליש על הריצפה וקריסטלית היא מריחת שכבת דונג מסויים אשר: מגינה על הברק, מונעת החלקה ואוטמת את האריח. היות והברק נשחק במשך הזמן(בהתאם לפעילות בשטח) ובעיקר בשטח הדריכה ניתן לחדשו בעלויות לא גבוהות, בתהליך קצר ומבלי שהדבר גורם ללכלוך. אחד היתרונות של האבן/שיש הוא שניתן בכל רגע נתון לשנות את מראה הרצפה ולהופכה ע"י ליטוש ממט למבריק, ממבריק למט משי או הפוך וכו'.